אָמַר רִבִּי חִנְּנָא מֵאַייֶלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִילִין. מִשֶּׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח עַד שֶׁתֵּנֵץ הַחַמָּה אַרְבָּעַת מִיל. וּמְנַייִן מִשֶּׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח עַד שֶׁתֵּנֵץ הַחַמָּה אַרְבָּעַת מִיל דִּכְתִיב וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וגו'. וּכְתִיב הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צוֹעֲרָה. וּמִן סְדוֹם לְצוֹעַר אַרבָּעַת מִיל. יוֹתֵר הֲווּן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא הַמַלְאָךְ הָיָה מְקַדֵּר לִפְנֵיהֶם הַדֶּרֶךְ. וּמְנַייִן מֵאַייֶלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח אַרְבָּעַת מִיל. כְּמוֹ וּכְמוֹ מִילָּה מְדַמְּיָא לַחֲבֵרָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
כמו. היה צריך לומר כמו וכתיב וכמו השחר עלה משמע שיש עוד דבר הדומה לשיעור הזה ונלמד מחבירו הוא וכבר למדנו דמשהאיר המזרח עד נץ החמה ד' מילין א''כ מאילת השחר עד שיאיר המזרח ג''כ ד' מילין:
היה מקדר. היה מקצר לפניהן הדרך בכדי שיבואי לצוער עם הנץ החמה והביא אותו בשיעור מן מהלך ד' מילין וכדפרישית דתיבות על הארץ מיותר אלא לרמז על ד' מילין:
וכמו השחר עלה. זהו האיר המזרח ויאיצו וגו' ומדכתיב בתריה השמש יצא וגו' ד' תיבות עד ולוט בא רמז לד' מילין:
ומן. וכי מן סדום לצוער ד' מילין והלא יותר הוון:
מאיילת השחר. הוא כעין שני עמודים הנראין במזרח כדלקמן:
אָמַר רִבִּי הוּנָא זֶה שֶׁרוֹאֶה אֶת הַכֹּהֲנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לוֹמַר בָּֽרְכוּ אֶת י֙י מַלְאָכָיו. בִּשְׁנִיָּה בָּֽרְכוּ אֶת י֙י כָּל צְבָאָיו. בִּשְׁלִישִׁית בָּֽרְכוּ אֶת י֙י כָּל מַעֲשָׂיו. בְּמוּסַף 4b בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לוֹמַר שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּֽרְכוּ אֶת י֙י כָּל עַבְדֵי י֙י הָעוֹמְדִים בְּבֵית י֙י בַּלֵּילוֹת. בִּשְׁנִיָּה שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ. בִּשְׁלִישִׁית יְבָרֶכְךָ י֙י מִצִּיּוֹן. אִם הָיוּ אַרְבַּע חוֹזֵר תְּלִיְאָתָא בְקַדְמִיתָא וּרְבִיְעָתָא בִתְנִיְאָתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
זה שרואה את הכהנים בבהכ''נ. כשנושאין את כפיהם:
אם היי ארבע. ואם היום הוא שנושאין כפיהם ארבע פעמים בו כגון בתעניות במעמדות וביה''כ כדתנן ריש פ''ד דתענית:
חוזר. חלילה באלו הפסוקים:
תליתיאתא. בפעם השלישית אומר כמו בפעם הראשונה וברביעית כמו בפעם השניה שהוא תפילת מוסף וכך אמר בנעילה:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן הֲדָא אַייַלְתָּא דְשַׁחֲרָא מַאן דְּאָמַר כּוֹכָֽבְתָא הִיא טָֽעְיָא זִמְנִין דְּהִיא מְקַדְּמָא וְזִמְנִין דְּהִיא מְאַחֲרָא. מַאי כְּדוֹן כְּמִין תְּרֵין דֻּקוֹרְנִין דִּנְהוֹרָא דְסַלְּקִין מִן מַדִּינְחָא וּמְנָהֲרִין. דֵּלֹמָא רִבִּי חִייָא רַבָּא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הַוּוּ מְהַלְּכִין בַּהֲדָא בִקְעַת אַרְבֶּל בִּקְרִיצְתָּא וְרָאוּ אַייֶלֶת הַשַׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ. אָמַר רִבִּי חִייָא רַבָּא לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בִּירְבִּי כַּךְ הִיא גְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּתְּחִילָּה קִמְאָה קִמְאָה כָּל מָה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא רָבָה וְהוֹלֶכֶת. מַאי טַעְמָא כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ י֙י אוֹר לִי. כֵּן בַּתְּחִילָּה וּמָרְדְּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאַחַר כַּךְ וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס. וְאַחַר כַּךְ וַיָּשָׁב מָרְדְּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאַחַר כַּךְ וּמָרְדְּכַי יָצָא מִלִּפְנֵוּ הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת. וְאַחַר כַּךְ לַיְּהוּדִים הָיִתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מ''ט כי אשב בחשך ה' אור לי. כלומר הגלות הוא החשך והגאולה אורה וכשם שהאור בשחר בא מעט מעט והולך ומתרבה כך גאולתן של ישראל שנדמה לאור וכך היה בימי מרדכי ואסתר:
בי רבי. אדם גדול וכן הוא ביומא ריש פ''ג:
דלמא. מעשה בר' חייה רבה וכו' בקריצתה בהשכמה קודם שהאיר היום:
כמין תרין דקורנין דנהור. כמין קרניים המתפצלים לכאן ולכאן במזרח ונראין כעמודים המאירין:
מאי כדון. ומהו זה שנקרא איילת השחר:
מאן דאמר כוכבתא היא טעיא. טעות הוא לפרש כן שהרי אנו רואין לאותו כוכב שמכנין כוכב השחר לפעמים הוא מקדים ועולה ולפעמים הוא מתאחר:
וַאֲתְיָא דְרִבִּי חֲנִינָה כְּרִבִּי יוּדָה דְּתַנִּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה. אָדָם בֵּינוֹנִי מְהַלֵּךְ אַרְבָּעִים מִיל בַּיּוֹם. עַד שֶׁהַחַמָּה נוֹסֶרֶת בָּרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל נִמְצֵאת אוֹמֵר שֶׁעוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַיּוֹם. וּכְשֵׁם שֶׁעוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה כַּךְ עוֹבְיָהּ שֶׁל הָאָרֶץ וְעוֹבְיוֹ שֶׁל תְּהוֹם מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה וּמַה טַעַם הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וּכְתִיב וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ. וּכְתִיב בְּחֻקּוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם. חוּג חוּג לִגְזֵרָה שָׁוָה.
Pnei Moshe (non traduit)
חוג חוג לגזירה שוה. ויליף חוג דארץ ודתהום מחוג השמים:
ואתיא דר' חנינא. גרסינן וכן גריס ביומא דר' חנינא הוא דאמר לעיל מאיילת השחר וכו' ד' מיל וזהו כר' יודא וכו' עד שהחמה נוסרת ברקיע וכו' וזהו משיאיר המזרח עד שתנץ החמה:
רִבִּי אוֹמֵר אַרְבַּע אַשְׁמוּרוֹת בַּיּוֹם וְאַרְבַּע אַשְׁמוּרוֹת בַּלַּיְלָה. הָעוֹנָה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְשָׁעָה. הָעֵת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעוֹנָה. הָרֶגַע אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לָעֵת. כַּמָּה הוּא הָרֶגַע. רִבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֶׁם רִבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר כְּדֵי לְאוֹמְרוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרִין הָרֶגַע כְּהֶרֶף עַיִן. תַּנִּי שְׁמוּאֵל הָרֶגַע אֶחָד מֵחֲמֶשֶׁת רִבּוֹא וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה לְשָׁעָה. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר שָׁלוֹשׁ ראֹשׁ הָאַשְׁמוֹרֶת הַתִּיכוֹנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' נתן אומר שלש דכתיב ראש אשמורת התיכונה. האמצעית אלמא דשלש הן:
ארבע אשמורות וכו'. וכל אשמורה ג' שעות ולפרושי עד סוף האשמורה ראשונה דמתני' קאי:
רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּנוֹהֵג שֶׁבְּעוֹלָם אָדָם מֹתֵחַ אוֹהֶל עַל יְדֵי שָׁהוּת רָפָה. בְּרַם הָכָא וַיִּמְתָּחֵם כְּאוֹהֶל לָשֶׁבֶת. וּכְתִיב חֲזָקִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בְּנוֹהֵג שֶׁבְּעוֹלָם אָדָם נוֹסֵךְ כֵּלִים עַל יְדֵי שָׁהוּת מַעֲלֶה חֲלוּדָה בְּרַם הָכָא כִּרְאִי מוּצָק. בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה הֵן נִרְאִין כִּשְׁעַת יְצִיקָתָן. רִבִּי עֲזַרְיָה אָמַר עַל הָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וַיְּכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְּכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וַיְּבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם. וְכִי מַה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה. אֶלָּא יוֹם נִכְנַס וְיוֹם יוֹצֵא. שַׁבָּת נִכְנַס וְשַׁבָּת יוֹצֵא. חוֹדֶשׁ נִכְנַס וְחוֹדֶשׁ יוֹצֵא. שָנָה נִכְנַס וְשָׁנָה יוֹצְאָה. וּכְתִיב אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּֽרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת י֙י אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
וכתיב אלה תולדות השמים וגו'. לומר שאע''פ שזמן נכנס וזמן יוצא הם בהבראם וכיום עשות אותם:
על הא דר''ש בן לקיש וכו'. כלומר דכך הוא רמוז בפ' ע''י סמיכות הכתובים דעל תולדות הוא אמורות:
ר''ש בן לקיש אמר בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים וכו'. כלומר דר''ל דריש לסיפי' דקרא כראי מוצק על תולדות השמים ולא על השמים עצמם:
על ידי שהות רפה. בשהוי הזמן נתרפה:
תַּנִּי בְּשֶׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ כִשְׁתֵּי עֶצְבָּעַיִּים. מִלְּתֵיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָא פְּלִיגָא דְּאָמַר רִבִּי אָחָא בְּשֶׁם רִבִּי חֲנִינָא תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק. תַּרְקִיעַ מְלַמֵּד שֶׁהֵן עֲשׂוּיִּין כְּטָס. יָכוֹל שֶׁאֵינָן בְּרִיאִין תַּלְמוּד לוֹמַר חֲזָקִים. יָכוֹל שֶׁהֵן נִתְרָפִין תַּלמְוּד לוֹמַר כִּרְאִי מוּצָק. בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה נִרְאִין מוּצָקִים.
Pnei Moshe (non traduit)
יכול שהן נתרפין. אח''כ מזמן לזמן:
מלתיה דר' חנינא פליגא וכו'. דאמר שהן דקין ועשוין כטס הזה:
תַּנִּי עֵץ חַיִּים מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֵּירִבִּי אִלָּעִאי לֹא סוֹף דָּבָר נוֹפוֹ. אֶלָּא אֲפִילוּ כוֹרְתוֹ. וְכָל פִּילּוּג מֵי בְרֵאשִׁית מִתְפַּלְּגִין מִתַּחְתָּיו וּמַה טַעַם וְהָיָה כְעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵּי מָיִם. תַּנִּי עֵץ חַיִּים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לַגַּן. וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. תַּמְצִית כּוּר תַּרְקָב 5a שׁוּתָה. תַּמְצִית כּוּשׁ מִצְרַיִם שׁוּתָה. נִמְצֵאת אוֹמֵר מִצְרַיִם מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם. וְכוּשׁ מַהֲלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים וְעוֹד. וְרַבָּנָן אָֽמְרִין כִּשְׁנֵי אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים כִּימֵי הַשָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. וּכְשֵׁם שֶׁבֵּין הָאָרֶץ לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵש מֵאוֹת שָׁנָה. כַּךְ בֵּין רָקִיעַ לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵש מֵאוֹת שָׁנָה וְעוֹבְיוֹ מַהֲלַךְ חֲמֵש מֵאוֹת שָׁנָה. וּמַה חָמִית מֵימַר עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵש מֵאוֹת שָׁנָה. אָמַר רִבִּי בוּן יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם. יְהִי רַקִיעַ בְּתָוֶךְ. רַב אָמַר לַחִים הָיוּ שָׁמַיִם בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי נִקְרְשׁוּ. רַב אָמַר יְהִי רָקִיעַ יְחַזֵּק הָרָקִיעַ. יְקָרֵשׁ הָרָקִיעַ. יְגַלֵּד הָרָקִיעַ. יְמַתַּח הָרָקִיעַ. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֵן פַּזִּי יֵעָשֶה כְמִין מַטְלֵית הָרָקִיעַ. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר וַיְּרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
יהי רקיע בתוך. באמצע וכפי המרחק מלמעלה שהוא בין רקיע לרקיע והמרחק מלמטה שהוא מן השמים עד הארץ כך הוא עוביו באמצע:
רבנן אמרין וכו'. פליגי על ר' יודה דלעיל דאמר עוביו של רקוע מהלך חמשים שנה כדמסיימו וכשם וכו':
תמצית כור תרקב שותה. מהמים שמשקין בית כור שהוא ל' סאין יכולין להשקות מתמציתו שיעור זריעת תרקב שהוא ג' קבין תרי וקב וזהו חד מששים לבית כור שהסאה הוא ו' קבין וכן הגן שותה מתמצית העדן שהוא א' מששים שבעדן:
על פלגי מים על כל פילוג המים:
לא סוף דבר נופו אלא אפי' קורתו. כלומר לא תימא דסביבות העץ ותחת נופיו הוא דהוי כחשבון הזה וא''כ אין בעובי עצו כ''א השליש דת''ק שנה דכל שיש ברחבו טפח הקיפו שלשה טפחים אלא אפילו עובי קורתו ועצו הוא מהלך ת''ק שנה וחשבון עובי קורתו בלבד הוא דנקט בברייתא א''נ לא סוף דבר נופו כלומר דנופו ג''כ בחשבון הוא אלא עובי קורתו וסביבו בלבד הוא דקאמר:
עץ חיים מהלך חמש מאות שנה. איידי דאיירי בעובי הרקיע מייתי נמי להא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source